פסק-דין בתיק ד"מ 8577-09-12

1.    בפני תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, דמי הבראה, פדיון חופשה ואי מתן הודעה מוקדמת.

2.    התובעת הועסקה כסייעת בגן-ילדים המופעל ע"י הנתבעת (להלן - הגן) החל מיום 11.5.11 ועד לפיטוריה בחודש 4/12.

3.    אין חולק כי לתובעת נמסר ביום 1.4.12 מכתב פיטורים הנושא תאריך זה ובו נכתב כי היא מפוטרת "החל מיום 1.4.12" וכי נתנה לה "הודעה מראש 17 יום מראש לפי החוק".

לגרסת הנתבעת, התובעת פוטרה מעבודתה במועד הנ"ל נוכח אי שביעות רצון מתפקודה בשל איחורים חוזרים ונשנים ואי מילוי כרטיסי הנוכחות כראוי, וזאת לאחר שהתקיימו עימה מספר שיחות בענין זה.

התובעת מנגד טוענת כי היא פוטרה סמוך לתום שנה ממועד תחילת עבודתה וזאת משום רצונה של הנתבעת לחמוק מתשלום פיצויי פיטורים ודמי הבראה. עוד טוענת התובעת, כי היא פוטרה ללא שימוע, ללא התראה מוקדמת ובאופן שהסב לה נזקים כלכליים ובשל פניותיה לקבלת זכויותיה במלואן.

על רקע זאת עתרה התובעת כאמור לתשלום הזכויות כפי שפורט בפתיח.

הכרעה

       לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים אתמול ועיינתי בחומר המצוי בתיק הריני קובעת כך -

זכאות התובעת לתשלום פיצויי פיטורים

4.    כפי האמור, גרסת הנתבעת היתה כי התובעת פוטרה מעבודתה בשל אי שביעות רצון מתפקודה. אקדים ואומר כי גם אם אקבל גרסה זו של הנתבעת - אשר תמכה טענותיה בכרטיסי נוכחות חלקיים של התובעת - הרי שהרושם המתקבל הוא כי העיתוי שנבחר לפיטורים לא היה מקרי משגם לגרסת הנתבעת, הכשלים בתפקודה של התובעת נמשכו מספר חודשים.

משמע - הרושם המתקבל הוא כי הנתבעת בחרה בעיתוי הפיטורים ומסרה לתובעת הודעת פיטורים המתיחסת ל- 1.4.12 כבר באותו מועד (1.4.12) במטרה לחמוק מתשלום הזכויות שהיו מגיעות לתובעת לו זו היתה מועסקת תקופה של שנה מלאה.

5.    סע' 3 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג - 1963 קובע כי פיטורים סמוך לתום שנת העבודה הראשונה, יראו אותם - אם לא הוכח היפוכו של דבר - כאילו נעשו מתוך כוונה להמנע מתשלום פיצויי פיטורים ואין פיטורים כאלה פוגעים בזכות לפיצויים.

משמעות הסעיף היא ככל שמעשה הפיטורים נעשה סמוך יותר לתום שנת העבודה הראשונה, כך ידרש המעסיק להציג ראיות משכנעות יותר לסתירת החזקה הקבועה בסעיף, לפיה מעשה הפיטורים ארע במועד שאירע על מנת להמנע מחובת תשלומם של פיצויי הפיטורים.

במקרה דנן ושעה שאנו מביאים בחשבון את תקופת ההודעה המוקדמת, הפסקת עבודתה של התובעת עקב פיטוריה עמדה להכנס לתוקף פחות מחודש לפני תום השנה לתחילת העסקתה.

6.    יצוין כי גרסת הנתבעת למעשה התרמית שהיא מבקשת לייחס לתובעת בכל הנוגע להחתמת כרטיסי הנוכחות, לא שכנעה את בית הדין ולא ניתן הסבר מדוע הנתבעת שהשלימה עם הכשלים הנטענים בתפקוד התובעת משך מספר חודשים בחרה לפטר את התובעת במועד הסמוך לתום שנת העבודה הראשונה. זאת, כאשר ההסבר הסביר לכך הינו הרצון להמנע מתשלום הזכויות המגיעות לתובעת עם תום שנת העבודה הראשונה.

7.    לאור זאת אני קובעת כי התובעת זכאית לתשלום פיצויי פיטורים בסך של 3,600 ש"ח.

זכאות התובעת לתשלום דמי הבראה

8.    מהפסיקה עולה כי פיטוריו של עובד סמוך לתום שנת העבודה הראשונה אינה עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 39 לחוק החוזים התשל"ג - 1973 וזאת בין בשל הפגיעה באינטרס הציפיה וההסתמכות של העובד והן בשל הרצון למנוע מצב דברים שבו זכויות תלויות וותק תשמשנה כחרב פיפיות ותהוונה בנסיבות מסוימות תמריץ לפיטורי עובדים לאחר תקופת העסקה קצרה (ראה - ע"ע 122/03 אבנר וקסמן נ' אי.טי.סי. 24 מסביב לשעון ואח', ניתן ביום 7.1.07; דמ"ש (תא) 6137/09 לוינסקי אולג נ' טרנס אטלס ליין בע"מ, ניתן ביום 21.7.11).

לאור זאת, הריני קובעת כי התובעת זכאית לתשלום דמי הבראה בהתאם לסכום הנתבע, בסך של 1,369 ש"ח.